הרופאים הפצירו בה לנתק את בעלה מההנשמה – היא נישקה אותו כשכל החדר הסתובב בבהלה

סקוט הוקינס היה רק בן 37 בלבד כשעולמו קרס עליו – סקוט עבר שבץ קשה מאוד בזמן שאישתו, דניאל העבירה שיעור בצד השני של העיר.

סקוט היה בבית עם הילדים כאשר השבץ אירע "הוא התקשר אלי והוא מלמל מילים בצורה מוזרה, ואמר שיש לו כאב ראש חזק מאוד ומשהו לא בסדר " נזכרת דניאל.

השניים הזמינו אמבולנס וצוות רפואי הגיע במהירות והבהיל את סקוט לטיפול בבית החולים.

"כשהפרמדיקים בדקו את סקוט הם ראו שהלחץ דם שלו גבוה מאוד", אמרה דניאל.

"המצב היה רע מאוד", הוסיפה דניאל לפני שלקחה נשימה עמוקה והודתה "קשה לי לדבר על זה".

לפראמדיקים לא הייתה ברירה והם נאלצו לעשות צינתור לסקוט באמבולנס.

כשהגיעו לבית החולים, הרופאים אמרו לדניאל להתקשר לבני המשפחה להפרד, מאחר ובעלה לא ישרוד את הלילה.

"רמת החמצן שלו הייתה 60-70, כאשר אמרו לי שרמת החמצן אמורה להיות מעל 90".

סקוט סבל ממפרצת עורקית באזור גזע המוח מאז שנולד, אשר זאתי גרמה לו לשבץ.

בזמן ניתוח החירום כאשר המנתחים ניסו לעצור את הדימום במוחו, סקוט לקה בהתקף לב במהלך הפרוצדורה.

"הם איבדו אותו לכמה דקות והוא איבד הרבה מאוד חמצן בגלל זה" אמרה דניאל.

שבוע לאחר הניתוח, סקוט עדיין לא היה מסוגל להגיב, הרופאים בישרו לדניאל שהוא כנראה לעולם לא יתעורר.

עוד נאמר לה, שבעלה לעולם לא יחזור להכרה ותפקוד נורמלי אי פעם והם מצטערים שהוא לא יהיה מסוגל לתת לה נשיקה או להגיד לה שהוא אוהב אותה.

"הם הפצירו בי לנתק אותו מהמכשירים וללכת" אמרה דניאל שסירבה להאמין לאבחנה האיומה של הרופאים.

אך דניאל ידעה משהו שהרופאים לא ידעו, איזו רוח לוחמנית יש לבעלה!

במקום לנתק אותו ממכשיר ההנשמה דניאל נשענה קדימה כדי לתת נשיקה לבעלה שלא השאירו לו סיכוי.

ובדיוק כשהניחה את השפתיים על אלו של סקוט, היא הרגישה משהו שהיא לא ציפתה לו, סקוט נישק אותה בחזרה!

אולי דניאל דמיינה את זה היא הודתה, אבל הסימן הקטן הזה היה מספיק בשבילה להאמין ולהשאיר אותו מחובר למכונות ההנשמה.

האמונה שלה בסקוט לאט לאט השתלמה, לאחר חמישה שבועות של שיקום הריאות, סקוט כבר היה יכול לנשום בכוחות עצמו, "זה היה הרגע שהתחלתי להוכיח לכולם שהוא יחלים" אמרה דניאל.

"הוא מוזיקאי, אז הבאתי לו גיטרה, כשהוא היה פורט עליה רופאים אמרו לי שזה רק רפלקסים. אמרתי לו לנגן תווים אחרים, והוא עשה את זה".

דניאל ידעה שאם סקוט היה מנסה לדבר איתה, הוא לא היה מצליח בגלל הטרכאוסטומיה- הניתוח שבו יצרו חור בקנה הנשימה דרך עור הצוואר.

עם אמונה שלמה, דניאל כיסתה את חור האוויר בצווארו של סקוט ולהפתעתה הוא החל לדבר איתה.

"המילים הראשונות שלו היו "אני אוהב אותך" והשניות היו "משככי כאבים" דניאל נזכרת ומתרגשת.

כשקראה לרופאים ואלו שאלו אותו על איזה כלי הוא מנגן הוא ענה – על כלי נגינה, אזה זה היה שהם החלו להאמין בנו.

זמן קצר לאחר מכן סקוט הועבר למרכז שיקום, שם היה במשך שישה ימים בשבוע בשיקום במשך 5 חודשים.

מטפלים ורופאים השתמשו בתרפיית מוזיקה וכלי נגינה, דיקור סיני, ופיזיותרפיה, כדי לעזור לסקוט להחזיר לעצמו את הכוח, ההליכה והקואורדינציה.

סוף סוף, אחרי 16 שבועות, סקוט חזר הביתה – והוא עמד לעשות זאת על שתי רגליים.

דניאל לא עזבה את בעלה לשניה, היא תמכה בו כל הדרך, עודדה אותו ואפילו הראתה לו אהבה קשוחה מתי שהיה צריך.

דניאל לא הפסיקה להאמין שבעלה יחלים, אפילו כשאמרו לה להתקשר למשפחה שלה בלילה הראשון, היא לא האמינה שסקוט לא ישרוד.

לסקוט יש עוד שיקום ארוך לפניו, אבל הוא מתקדם עם כל יום שעובר. צעד אחר צעד.

אנחנו חושבים שהניסים הרפואיים הגדולים ביותר מתרחשים כאשר אנו מאמינים שהם באמת יכולים לקרות וגם מתייחסים למטופל עם תקווה.

כיום יותר אנשים לוקחים את חיי הנישואים כמובן מאליהם, כשהם משליכים הצידה כזו מסירות כשלא קל או נוח.

למרבה המזל, דניאל הוקינס נשבעה להישאר לצד בעלה לא משנה מה, והיא הוכיחה לכולם שהיא התכוונה למילים הללו ולא ויתרה עליו לרגע קט.

ההתמדה של בני הזוג האלה היא הוכחה שקשר חזק יכול לגבור אפילו על המכשולים הכי קשים, והאינטואיציה שלנו יכולה להיות לפעמים יותר מדויקת מכל צוות רפואי.

שתפו את הסיפור המרגש הזה אם אתם מסכימים ואל תפסיקו להאמין לעולם!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים